#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למ&quot;ד דבדפנות המגיעות לסכך, או בסוכה שיש בה יותר מז' טפחים או ד' אמות לכו&quot;ע למעלה מכ' אמה כשרה, איך א&quot;ש ראיית רבי יהודה ממעשה דהילני?	י&quot;ל שלא הגיעו לסכך משום אווירא.</p><p dir='rtl'>וי&quot;ל דהיא ישבה בקיטונית שאין בה ד&quot;א משום צניעותא. [ולחכמים בניה גבה הוו יתבי].</p><p dir='rtl'>ולמ&quot;ד דביותר מז' מודו כו&quot;ע, כתב רש&quot;י דלא א&quot;ש, דודאי בקיטונית היו ז', אם ישבו בניה אצלה.	<br/>סוכה דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבי יהודה הוכיח להכשיר למעלה מכ' אמה מסוכה דהילני.</p><p dir='rtl'>מה השיבוהו רבנן ומה ענה ר' יהודה?</p><p dir='rtl'>ומאי 'ועוד כל מעשיה לא עשתה אלא ע&quot;פ חכמים'?</p><p dir='rtl'>ובמה פליגי ר&quot;י ורבנן למסקנא?	אמרו דאשה פטורה מן הסוכה. ודחה ר&quot;י דהיו לה ז' בנים, ובז' ודאי אחד צריך לאמו.</p><p dir='rtl'>וכ&quot;ת קטן הצריך לאמו דרבנן והיא לא חשה, הרי עשתה הכל ע&quot;פ חכמים.</p><p dir='rtl'>ולמ&quot;ד דביותר מד&quot;א לכו&quot;ע כשרה, המח' אם בניה ישבו עמה בקיטונית, או בסוכה מעלייתא.	<br/>סוכה דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה פליגי בית שמאי וב&quot;ה בעניין שולחנו בסוכה?</p><p dir='rtl'>ומה הראייה דפליגי בזה?</p><p dir='rtl'>וכמי הלכה?	פליגי בסוכה גדולה דתנן מי שהיה ראשו ורובו וכו', ולא תנן מחזקת.</p><p dir='rtl'>ופליגי נמי כשאין בה אלא ו' טפחים כדי ראשו ורובו בלא שולחן, מדתנן פוסלים ומכשירים.</p><p dir='rtl'>והלכה כב&quot;ש דבעינן מחזקת ראשו ורובו ושולחנו.	<br/>סוכה דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה שיעור צריך להיות באורך ורוחב הסוכה? (3)	ב&quot;ה - ראשו ורובו.</p><p dir='rtl'>ב&quot;ש - גם שולחנו. דהיינו ז' טפחים.</p><p dir='rtl'>רבי - ד' אמות.	<br/>סוכה דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דבית שאין בו ד&quot;א אינו חשוב בית, כמאן?	לס&quot;ד רק כרבי דסוכה בעיא ד&quot;א.</p><p dir='rtl'>למסקנא אמרו דהמח' בסוכה, אבל בית שהוא דירת קבע לכו&quot;ע רק בד&quot;א.	<br/>סוכה דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט בית שאין בו ד&quot;א אין לו דין בית למזוזה, ומעקה, ונגעים, ובתי ערי חומה, ולחזרה מהמלחמה?</p><p dir='rtl'>ולחייבו בעירוב ושיתוף?</p><p dir='rtl'>ולעשותו עיבור בין ב' עירות? ומאי גרע מבורגנין?	בכולהו בית כתיב.</p><p dir='rtl'>עירוב ושיתוף משום שאינו בית דירה.</p><p dir='rtl'>ולעיבור נמי דלא חזי לדירה. דלא דמי לבורגנין דחזו למילתייהו, להיות דירת לילה באקראי. ואיהו לא חזי למילתיה להיות דירה קבועה.	<br/>סוכה דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בית שאין בו ד&quot;א, האם צריך לתת עירוב, ולתת שיתוף?</p><p dir='rtl'>והאם נותנים בו עירוב ושיתוף ומדוע?	א&quot;צ ליתן עירוב ושיתוף דל&quot;ח דירה. [וממילא חצר שאין בה אלא את ביתו אינה צריכה שיתוף].</p><p dir='rtl'>ועירוב אין נותנים בו, דבעינן בית דירה. משא&quot;כ שיתוף שהוא בין החצרות וא&quot;צ דירה ואף בחצר שבמבוי, והאי לא גרע מחצר שבמבוי.	<br>סוכה דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הבאור בהא דבית שאין בו ד""א אין אחים ושותפין חולקים בו. הא בטפי נמי אין חולקים עד שיהא ד""א לזה וד""א לזה?<p></p><p dir=""rtl"">ומה הטעם דאין חולקים בו?</p>"	אין לו דין חלוקה לעניין חצר לפי פתחיה מתחלקת, או שנותנים ד&quot;א לכל פתח.</p><p dir='rtl'>דהאי דלמיסתר קאי לא יהבינן ליה חצר.	<br/>סוכה דף ג		
